I judge you unfortunate because you have never lived through misfortune. You have passed through life without an opponent. No one can ever know what you are capable of, not even you
Seneca the Younger
The Iliad is only great because all life is a battle. The Odyssey because all life is a journey. The Book of Job because all life is a riddle
G.K. Chesterton
***Seneca the Younger
The Iliad is only great because all life is a battle. The Odyssey because all life is a journey. The Book of Job because all life is a riddle
G.K. Chesterton
דער משכיל דר. שלמה רובין שרייבט אין זיין ״האמונה בשתי רשויות״:
***שאלת מציאות הרע הטבעי והמוסרי בעולם הרעישה מאז מעולם את השכל ואת הדמיון של חושבי‑המחשבות גם יחד. כי כל הוגי‑דעות הקשו לשאול: איך מאלוק טוב ומטיב, מא-ל רחום ורב חסד, תצאנה רעות רבות ונוראות, בשריות ורוחיות, בעולם, שכן “נמצא בפעולותיו הבאות בבני אדם ממכות גדולות ירדו בקצת אישים להמיתם, או ענין כולל ממית משפחות או אקלימים, יכלו הבן ובן‑הבן ולא יניחו לו יקום זרע ולא נולד, כהשקע מקומות וכרעש וכזועות הממיתים, וכתנועות עם על אחרים לאבדם בסייף למחות זכרם” (המורה, נ"ד לראשון). ומלבד זה יש בעולם עוד אלפי רבבות רעות מוסריות, שאדם עושה לחברו. ושני מיני הרעות האלו, הטבעיות והמוסריות, כי יעברו כשוט שוטף בעולם, ישחיתו גם את הצדיק והיה כצדיק כרשע.
השאלה הקשה הזאת, שרחפה כבר על שפתי המקונן, אשר שאל, אם “מפי עליון לא תצא הרעות והטוב” (איכה, ג', ל"ח), היא שגרמה לכל חלומותיהם של בעלי נסתרות, כמו שהיתה סבתם של הרבה חקירות ועיונים שבספרי הפילוסופים. ושאלה זו היא היא שעל ידה נתגלגלה ובאה האמונה בשתי רשויות, שנזכיר להלן. על ידה נולדו האמונות השונות בשכר ועונש לעולם הבא ולימות המשיח ולתחית המתים. ועל ידה נתהוה המיון בגלגול הנשמות מעולם ועד עולם. היא הולידה את עבודות אלהים השונות, שמטרתן להסיר את הרעה, היוצאת מלפני א-ל זועם ומתחוללת על ראש האדם.
ובסבתה נוצרו גם ההגדות השונות של העמים, כמו הגדת היונים, המספרת, שעל מפתן היכלו של ציאוס עומדות שתי חביות, האחת מלאה אך טוב וחסד, ובשנית אסון וכל פגע רע, והיה האיש אשר יעניק לו האלהים משתי החביות האלו בערך שוה, יהיו לו טוב ורע חליפות בכל ימי חייו, אבל אוי לו לאיש, שקבל חלקו יותר מן החבית של הרעות, – כל ימיו יהיו מכאובים וכעס.
וכן היא הגדתם ע“ד הארון, ששלח ציאוס, כשכעס על פרומיתיאוס החכם, אשר יצר את האדם, אל אחיו אפימיתיאוס הכסיל ע”י אשת‑חן ושמה פנדורה, וכשפתח אפימיתיאוס את הארון יצאו ממנו כל אסון ופגע הבאים על בני האדם ילידי פורה, שהיתה בתו של פנדורה ואשתו של ריקליון, אשר נצל ממי המבול.
בסיבת שאלת הרע נברא השטן, מלאך אכזרי, שיורד ומסית את האדם לחטאים ולפשעים, ועולה ומקטרג עליו כדי להעיר עליו חמת האלהים להומו ולאבדו, והוא מלאך המות, שזה חפצו ורצונו – להרוג ולהשמיד כל אשר נשמה באפו; ושליחי השטן בשיחות האגדות הם רוחות מחבלים ושדים מזיקים; אשר ירעו וישחיתו בכל הארץ.
בסבתה התפרדו פילוסופי כל זמן וכל מקום והיו לשני מחנות: האחד מביט על הכל מתוך אספקלריה של “פיסימיסמוס” והשני מתוך אספקלריה של “אופטימיסמוס”; הדבקים בפיסימיסמוס ואמרים, שכל העולם אך רע הוא ונברא כדי לענות בו בני אדם, אשר אך לעמל יולדו ואשר נשמתם כלואה בחומר רע כדי להתם פשע קדמוני (כשיטת ההודים הקדמונים), או שהחיים הם חלום רע, ואושר האדם הוא לשוב אל האפס (ה“נירוואַנה” בשיטתו של בודה); והדבקים באופטימיסמוס אומרים עם הרמב"ם: “אני אעביר כל טובי, רמז להראות אותו הנמצאות כלם, שנאמר עליהם: וירא אלהים אל כל אשר עשה והנה טוב מאד” (המורה נ"ד לראשון), “לפי שהטוב והמציאות יאָמרו על ענין אחד” (ר"י אברבנאל על המורה שם).
ובפתרון השאלה הזאת, שאלת מציאת הרע בעולם, נתיגעו החוקרים היותר עמוקים, ולייבניץ חבר ספר שלם בשם Theodicée, שמטרתו להשיב תשובה על שאלה זו, כמו שיעד לפניו הרמב"ם פרקים שלמים בשלישי מספרו כדי לבאר את ספר איוב, שהרבה הוא עוסק בשאלה הזאת.
הנה כי כן קשה היה לתרץ את השאלה העצומה הזאת גם להפילוסופים הגדולים. ובאמת תשובה נכונה על השאלה הזאת היא מן “הענינים, אשר אין בטבע האנושי שישיגם בשום פנים ולא בסבה, אבל שערי השגתם נעולים בפניו” (המורה, ל"א לראשון). והחכם וויבר אומר בספרו “דימוקריט” כל מחקרי הצדקת האלקים מן איוב עד לייבניץ אינם אלא פטפוטי‑מלים, שמדברים בני אדם על דברים רחוקים מהשגתם.
ולפיכך היו פילוסופים בעולם, שהחליטו, כי דעת האחדות מתאמתת רק בהיקש הגיוני מקדם (a priori), אבל לא בנסיון מאוחר של המציאות (a posteriori)
דר. דוד טשאמערס זאגט לגבי בחירה חופשית:
I'm confused about free will. I've never really had serious, well-developed views about free will. Part of me says that it depends on what you mean by “free will”; a classic philosopher's response, especially in this domain
If you mean by “free will”, the ability to do what we want, which I thought at the time is what we care about, and talking about whether someone is free, then I think we can certainly have that. Now, someone will come back and say, “but what you want, that was determined. You didn't have free choice over that.” I'm like, well, do I want that? Do I want to have free choice over what I want? But yeah, if by “free will”, on the other hand, you mean the ability to do anything in principle, totally unconstrained by the past, then I think you probably don't have that
So part of the question, I always like Dan Dennett's phrase, the subtitle to his book Elbow Room, which was “Varieties of Free Will Worth Wanting”. Worth wanting, yes
What's the kind of people we really care about and want the most? Maybe, for example, like the ability to do what we want. At least we have that
I'm genuinely puzzled as to why some people want more. They definitely do, and it's deeply important to them. Maybe it's a cultural thing. Maybe it's the influence of religion. I'm not sure